בעיות נפוצות בגב התחתון

כאב גב תחתון

כ-80% מהאוכלוסייה סובלים בשלב כלשהו בחייהם מהתקפי כאבי גב תחתון. עם זאת, ישנם אנשים הנמצאים בסיכון גבוה יותר לפציעות כרוניות ואקוטיות בגב בגלל אורח חייהם (ספורטאים, אנשים העובדים בעבודות פיזיות מאומצות וכדומה). כאב בגב התחתון עלול להיגרם מבעיות שריר, אי יציבות של חוליות, או כאב מקרין ממקומות אחרים (למשל, כאב מקרין מהבטן, כליות, או בעיות מפרק ירך).

מרבית האנשים הסובלים מכאב בגב סובלים מכאב הנגרם בשל בעיות שריר ולא בגלל בעיות מבניות בעמוד השדרה.

כאב הנגרם בגלל שריר תפוס, או שריר חלש, עלול להיות כאב עז מאוד ולהימשך בין מספר ימים למספר חודשים.

כאשר הכאב נמשך פחות מ 3 שבועות, מחמיר בתנועה, או בשינוי טמפרטורה ואינו מלווה בסימנים או סימפטומים נוספים, לרב פניה ישירה לפיזיותרפיה היא הדבר החכם ביותר לעשות.

מרבית האנשים הסובלים מכאב בגב סובלים מכאב הנגרם בשל בעיות שריר ולא בגלל בעיות מבניות בעמוד השדרה. כאב הנגרם בגלל שריר תפוס, או שריר חלש, עלול להיות כאב עז מאוד ולהימשך בין מספר ימים למספר חודשים. כאשר הכאב נמשך פחות מ 3 שבועות, מחמיר בתנועה, או בשינוי טמפרטורה ואינו מלווה בסימנים או סימפטומים נוספים, לרב פניה ישירה לפיזיותרפיה היא הדבר החכם ביותר לעשות.

מרבית המקרים מאובחנים על ידי בדיקה גופנית טובה ואין צורך בבדיקות דימות. ניתן להעזר בבדיקות דימות כאשר יש חשש לשבר, גידול, או כהכנה לקראת טיפול ניתוחי.

בפיזיותרפיה, ובתרופות נוגדות כאב עם או ללא תרופות נוגדות דלקת. תרופות אלה ניתנות על ידי רופא/ת המשפחה, בהתאם למחלות הרקע של המטופל/ת. אין צורך בייעוץ מומחה אלא אם יש חוסר בהירות לגבי האבחנה.

אין צורך להיות במנוחה מלאה כאשר מופיע כאב גב תחתון. להפך! ההמלצה הרפואית היא להיות בפעילות מתונה מחוץ למיטה ככל הניתן. שהיה ממושכת במצב שכיבה בזמן התקף כאב גב עלולה להאריך את משך ההתקף.

מסיבות ברורות, ספורטאים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגוע בעמוד השדרה המותני (התחתון) עקב פעילות גופנית בעצימות גבוהה. בין אם הספורט הוא סקי, כדורסל, כדורגל, החלקה על הקרח, כדורגל, ריצה, גולף או טניס, עמוד השדרה עומד תחת לחץ רב של כוחות הפועלים עליו כמו כוח אנכי, פיתול. פעילות מאומצת זו מעמיסה על הגב ועלולה לגרום לפציעה גם לספורטאים הטובים ביותר הנמצאים בכושר שיא. למרות שמשתמשים בכל עמוד השדרה כשעושים ספורט, ההערכה היא כי 5-10 אחוזים מכל הפציעות הספורטיביות קשורות לעמוד השדרה המותני (התחתון). ניתן לייחס מקרים רבים של כאבי גב תחתון אצל ספורטאים לאירוע ספציפי/ טראומה; אחרים נגרמים על ידי פציעות קלות חוזרות ונשנות שגורמות למיקרוטארומות.     

לעיתים קרובות ניתן לטפל בכאבי גב תחתון ללא הפרעה משמעותית באורח החיים. ספורטאים לרוב אינם שואפים לפנות לעזרה רפואית. רבים מהם מכחישים או ממזערים תלונות על מנת להימנע מהשלכות כגון: הפחתה בפעילות גופנית על מנת להתאושש, איבוד תפקיד או הרחקה מהקבוצה, אי השתתפות במשחק/ תחרות או החשש מלאכזב את הקבוצה. ישנם גם ספורטאים שאינם רוצים לטרוח לפנות לבדיקה בגלל כאב ומאמינים שיצליחו להתאושש בכוחות עצמם. לכן, ספורטאים רבים (בכל הדרגים), נוטלים משככי כאבים ללא מרשם רופא וסובלים מכאב לטובת המשחק. עם זאת, הימנעות מעזרה רפואית עלולה להוביל לפגיעה נוספת ואף חמורה יותר. במקרים מסוימים, ללא עזרה רפואית, הנזק המבני עלול להיות בלתי הפיך ולהוביל להיעדרות קבועה מפעילות ספורטיבית.

ניתן לטפל ברוב הכאבים בגב התחתון באמצעים שמרניים. כל הספורטאים הסובלים מכך צריכים לפנות לייעוץ רפואי. זכרו, היכולת של הגוף להיות פעיל – ראויה לשימור!

ישנם גורמים רבים לכאבי גב תחתון אצל ספורטאים, כאשר השכיחים ביותר הם: מקור שריר-שלד כמו מתיחת שריר (musculoligamentous strain), ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס ופריצת דיסק.

 

מדובר בכל הפציעות ברקמות הרכות של עמוד השדרה המותני. רקמות רכות הן השרירים, העצבים, הרצועות, הגידים וכלי הדם סביב עמוד השדרה. מתיחות שרירים הן ככל הנראה פציעת הספורט הנפוצה ביותר. פגיעות אלה מאובחנות על ידי אבחנה שבשלילה. כלומר, האבחון מוצע לאחר שכל גורמי הכאב האחרים נשללים. מדובר בפציעות החולפות מעצמן ולא ממשיכות להתפשט ולהחמיר. ריפוי קורה לעיתים קרובות גם מבלי לקבל טיפול ספציפי לאזור. הטיפול מתמקד בעיקר בחינוך ומניעה של פציעות עתידיות, באמצעות תחזוקה נכונה, חימום ושינויים באופן ביצוע הפעילות. ​

ספונדילוליזיס הוא פגם בחלק האחורי של החוליה. פגם זה מופיע אצל צעירים ומבוגרים כתוצאה מעומס על עמוד השדרה, או יכול להיות ביטוי של שברי מאמץ. הספונדילוליזיס נפוץ אצל ספורטאים אשר מתאמנים במתיחת יתר תכופה של עמוד השדרה המותני, כגון: התעמלות קרקע, קפיצה במוט וכדורגל. גם אצל מרימי משקולות יש שכיחות גבוהה יותר של בעיה זו בשל לחץ יתר על עמוד השדרה. אין בהכרח תסמינים בולטים לספונדילוליזיס, אולם כאשר הוא קיים, התסמין השכיח ביותר הוא כאב גב תחתון כרוני, המוחמר בהקשתה של הגב.

 

בהתחלה בדרך כלל מוצע טיפול שמרני. מנוחה מהפעילות, תרופות נוגדות כאב ותרופות נוגדות דלקת ותרגילי מתיחה וחיזוק יכולים להפחית את הכאב.

במקרים של שבר מאמץ של ממש, ההמלצה הרפואית היא להשתמש בחגורה קשיחה במשך 24 שעות ביממה למשך מספר חודשים כדי לאפשר לשבר להחלים. לאחר מכן, מותרת חזרה לפעילות באופן הדרגתי, עד לפעילות מלאה.

לעיתים רחוקות, ייתכן וניתוח הינו הפתרון. ספונדילוליזיס עלול להוביל גם למצב הקרוי ספונדילוליסטזיס. מצב זה מתרחש כאשר חולשה הנגרמת על ידי הספונדילוליזיס גורמת לחוליה אחת להחליק מעל זו שמתחתיה. כאשר נגרמת החלקה שכזו, הדבר עלול להקטין את החלל הפנוי לחוט השדרה בתוך התעלה, ובכך לגרום לכאב קשה בגב, בישבן וברגליים. מצב זה ידרוש טיפול אגרסיבי יותר, אולי אפילו ניתוח.

חשוב להבין שמרבית המקרים של ספונדילוליזיס אצל ספורטאים אינם מובילים להחלקת חוליות. מקרים רבים אפילו אינם סימפטומטיים וודאי שאינם גורמים לבעיות עצביות כלשהן.

כאב מקרין לרגל

כאב גב מקרין לרגל עלול להיות סימן של פריצת דיסק מותנית, אך ישנם גורמים נוספים לכאב כזה. העיקריים שבהם הם כאב מקרין ממפרק הירך ובקע מפשעתי (הרניה). בניגוד לנהוג לחשוב, פריצת דיסק מותנית אינה אבחנה שחייבת ללוות אתכם כל החיים, ואינה מחייבת ניתוח. חלק קטן מהמקרים של פריצת דיסק בגב התחתון קורים באנשים שיש להם שינויים נוספים בעמוד השדרה, ובמקרים כאלה, ייתכן ותקבלו המלצה לניתוח מוקדם יותר.

פרט מידע מפתיע וחשוב הוא שכ- 60% מפריצות הדיסק הן אסימפטומטיות. הכוונה היא שמכל 100 אנשים מקריים שיעברו במכשיר MRI, ל 60 יש פריצת דיסק. ורק לבודדים מהם יש כאב בגב או ברגל שנגרם מפריצת הדיסק. המשמעות הגדולה של עובדה זו היא שאסור לטפל לפי ממצאים בבדיקת דימות, אלא רק לפי התלונות של המטופל/ת והממצאים בבדיקה הגופנית.

אולי תופתעו לדעת גם, שכ- 90% מפריצות הדיסק המותניות חולפות מעצמן, גם ללא כל טיפול. עם זאת, מכיוון שמדובר בתהליך שעשוי להימשך מספר חודשים, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית מסודרת, ולקבל טיפול.

להימשך מספר חודשים, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית מסודרת, ולקבל טיפול.

פרט מידע מפתיע וחשוב הוא שכ- 60% מפריצות הדיסק הן אסימפטומטיות. הכוונה היא שמכל 100 אנשים מקריים שיעברו במכשיר MRI, ל 60 יש פריצת דיסק. ורק לבודדים מהם יש כאב בגב או ברגל שנגרם מפריצת הדיסק. המשמעות הגדולה של עובדה זו היא שאסור לטפל לפי ממצאים בבדיקת דימות, אלא רק לפי התלונות של המטופל/ת והממצאים בבדיקה הגופנית.

אולי תופתעו לדעת גם, שכ- 90% מפריצות הדיסק המותניות חולפות מעצמן, גם ללא כל טיפול. עם זאת, מכיוון שמדובר בתהליך שעשוי להימשך מספר חודשים, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית מסודרת, ולקבל טיפול.

הדיסקים הבין חולייתיים הם הכריות שפועלות כבולמי זעזועים בין כל חוליה בעמוד השדרה. יש דיסק אחד בין כל חוליה. לכל דיסק יש טבעת חיצונית חזקה של סיבים ומרכז רך דמוי ג׳ל. הטבעת היא השכבה החיצונית של הדיסק והאזור החזק ביותר של הדיסק. הטבעת היא למעשה רצועה חזקה המחברת כל חוליה ביחד. הגרעין הרטוב של הדיסק משמש כבולם הזעזועים העיקרי. בלט דיסק הינו כינוי בשפה רפואית למבנה בולט של הטבעת הסיבית. מדובר בתיאור צורה בלבד, ואין כל קשר בין מבנה בולט של הטבעת ובין כאב גב או כאב מקרין לרגל. פריצת דיסק מתרחשת כאשר הסיבים החיצוניים של הדיסק הבין חולייתיים (הטבעת) נפגעים והחומר הפנימי הרך של הגרעין פורץ מחוץ למרחב הרגיל שלו. אם הטבעת נקרעת בסמוך לתעלת עמוד השדרה, חומר גרעין עלול להגיע עד לתעלת עמוד השדרה. במקרה כזה, תוכן הדיסק עלול לגעת בעצבים שעוברים בחוט השדרה, ולגרום לכאב או לחולשה. החומר עלול גם לגרום לנזק כימי של ממש בעצבים בהם הוא נוגע.

מרבית המקרים מאובחנים על ידי בדיקה גופנית טובה ואין צורך בבדיקות דימות.

העוסקים בבדיקה של כאב גב באופן שגרתי יכולים להגיע לרמת דיוק אבחנתית זהה לזו של בדיקת CT או MRI, מבחינת גובה הדיסק הפרוץ, ומיקומו בתעלה.

ניתן להעזר בבדיקות דימות כאשר מתכננים לפנות לזריקה מקומית במרפאת כאב, או כאשר יש חוסר בהירות לגבי האבחנה. ברב המקרים, בדיקת הבחירה לדימות ראשוני של פריצת דיסק היא בדיקת סיטי, או בדיקת MRI.

כל זמן שאין פגיעה עצבית הגורמת לאיבוד שליטה על שרירים ברגליים או לאיבוד שליטה על סוגרים, אפשר לטפל באופן שמרני, כלומר בפיזיותרפיה, ובתרופות נוגדות כאב עם או ללא תרופות נוגדות דלקת. תרופות אלה ניתנות על ידי רופא/ת המשפחה, בהתאם למחלות הרקע של המטופל/ת.

אין צורך להיות במנוחה מלאה כאשר מופיע כאב הקשור בפריצת דיסק. להפך! ההמלצה הרפואית היא להיות בפעילות מתונה מחוץ למיטה ככל הניתן. שהיה ממושכת במצב שכיבה בזמן התקף כאב גב עלולה להאריך את משך ההתקף. עם זאת, ההמלצה היא בהחלט להמנע מפעילות מאומצת בזמן התקף שכזה. אם הטיפול הראשוני לא מספיק, מומחי רפואת כאב יכולים לעזור בהזרקות מקומיות, המתבצעות תחת מכשיר שיקוף במרפאות כאב ייעודיות. לצורך הזרקה כזו, יש לבצע בדיקת דימות כלשהי (CT או MRI). פחות מ 5% מפריצות הדיסק המותניות ממשיכות לכאוב אחרי מספר חודשים, ואינו מגיבות לטיפולים שהוזכרו. במקרים אלה, או במקרים בהם פריצת הדיסק היא חלק משינויים נרחבים יותר במבנה עמוד השדרה, ניתן להעזר בטיפולים ניתוחיים. חשוב מאוד להבין, שניתוחים לפריצות דיסק מבוצעים על מנת להקל על ההקרנה לרגל, או על סימנים עצביים (חולשה, נימול). הם אינם מבטיחים הפוגה בכאב הגב עצמו.

למינוטומיה היא יצירת פתח בחלק האחורי של החוליה (הלמינה) והסרת כמות קטנה של עצם. דיסקטומיה היא הסרת דיסק. המנתח מאתר את חומר הדיסק שפרץ לתעלת עמוד השדרה ומסיר אותו ולמעשה מסיר גם כל לחץ וגירוי על עצבי עמוד השדרה. ​

 בניתוח זה המנתח נעזר במיקרוסקופ לצורך הפעולה. דורש חתך קטן (כ – 2 ס״מ). היתרון של הליך זה על פני הגישה המסורתית הוא שיש פחות פגיעה בחלקים הרגילים של עמוד השדרה במהלך הניתוח וזמן התאוששות מהיר יותר, אם כי התוצאות לטווח ארוך זהות לניתוח הלמינוטמיה והדיסקטומיה הפתוח המסורתי.

הליך זהה להליכים האחרים, אך נעשה שימוש במצלמות מיוחדות. נעשים חתכים קטנים להכנסת מצלמה מיוחדת לתעלת עמוד השדרה, כך שהמנתח יוכל לראות את חומר הדיסק. דרך החתכים הקטנים מוחדרים המצלמה ומספר מכשירי ניתוח אחרים. גם כאן, הנזק שנגרם לרקמות הנורמליות סביב עמוד השדרה הוא פחות, ועל כן זמן ההחלמה מהיר יותר.

בעיות הליכה הקשורות בגב - היצרות מותנית

מדובר במצב שבו מופיע כאב גב מקרין לעכוזים ולרגליים בזמן הליכה. הכאב מוקל ברכינה לפנים או בישיבה. לרב, זו בעיה המופיעה כאשר מופיעים שינויים ניווניים בעמוד השדרה, כמו איבוד נוזלים בתוך הדיסקים, אשר מוביל להנמכתם, ויצירת עצם עודפת בין חוליות. בעיה זו מופיעה לרב באנשים מעל גיל 50, או באנשים עם מחלות הגורמות ליצירת עצם עודפת כמו דלקות פרקים אוטואימוניות, עודף סידן ובאנשים עם עקמת.

ברוב המקרים, הסובלים מקושי בהליכה הנגרם משינויים אלה, לא יזדקקו לניתוח כלשהו. עם זאת, בחלק מהמקרים, שינויים ניווניים בעמוד השדרה המותני עלולים להוביל למצב בו יש לחץ רב מדי על העצבים שעוברים בתעלת השדרה בגב התחתון, שעלול להוביל לכאב עז מאוד ואף לנזק לעצבים באזור בו הלחץ גדול. 

ברוב המקרים, הסובלים מקושי בהליכה הנגרם משינויים אלה, לא יזדקקו לניתוח כלשהו. עם זאת, בחלק מהמקרים, שינויים ניווניים בעמוד השדרה המותני עלולים להוביל למצב בו יש לחץ רב מדי על העצבים שעוברים בתעלת השדרה בגב התחתון, שעלול להוביל לכאב עז מאוד ואף לנזק לעצבים באזור בו הלחץ גדול. 

האבחנה נעשית לפי התלונות של המטופל/ת ולפי הבדיקה הגופנית. אישוש האבחנה מסתמך על בדיקות דימות, ברב המקרים CT, ובחלק מהמקרים, בעיקר אלה הדורשים התערבות ניתוחית, לפי בדיקת MRI.

עיקר הטיפול הוא בפיזיותרפיה, פעילות גופנית מותאמת, התאמת פעילות יומיומית, ותרופות נוגדות כאב. אם הטיפול הראשוני לא מספיק, מומחי רפואת כאב יכולים לעזור בהזרקות מקומיות, המתבצעות תחת מכשיר שיקוף במרפאות כאב ייעודיות. לצורך הזרקה כזו, יש לבצע בדיקת דימות כלשהי (CT או MRI). אם הכאב הופך קבוע, מפריע להליכה ברמה היומיומית, ולא מגיב לטיפולים השמרניים, אפשר לשקול התערבות ניתוחית. 

העיקרון של הטיפול הניתוחי הוא פתיחה של תעלת השדרה, על מנת להסיר את הלחץ על העצבים. במקרים בהם היצרות בעמוד השדרה היא הגורם העיקרי לכאב הגב, יש להגדיל את תעלת עמוד השדרה ולהסיר את כל דורבני העצם הלוחצים על העצבים. אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי ניתוח למינקטומיה (הסרת הלמינה). הלמינה היא הצד האחורי של תעלת השדרה ויוצרת את הגג מעל חוט השדרה. הסרת הלמינה נותנת יותר מקום לעצבים ומאפשרת הסרת דורבני עצם מסביב לעצבים. ניתוח למינקטומיה מפחית את הלחץ על עצבי עמוד השדרה ואת הגירוי והדלקת של עצבי עמוד השדרה.  כאשר מידת הלחץ על חוט השדרה גדולה, פתיחת חלק קטן מהחוליה לא תספיק, ולכן יש צורך בהוצאת חלקים נרחבים יותר מהחוליות. כאשר יש צורך בכך, מוסיפים גם קיבוע בין החוליות על ידי מכשור מתכתי, וזאת על מנת להגיע למצב של חוסר יציבות בין החוליות.

דילוג לתוכן